מחבר: נדב

איך מחלקים את הכסף שלנו בין ההשקעות? לכל אחד מאיתנו יש צרכים משלו ולכן המסקנות לשימוש בכסף ישתנו מאדם לאדם, אבל דרך החשיבה היא פחות או יותר דומה. החלטתי לשתף את תהליך החשיבה שלי כדי לנסות לעזור לנו כאינדיבידואל וכחברה לקבל החלטות כלכליות שמטיבות לנסיבות החיים האישיות שלנו.

∞ ידע פיננסי

שלב זה חוזר על עצמו לאורך כל יום, שבוע, חודש ושנה. חינוך פיננסי מתחלק לשניים – הגדלת הידע בנושא כלכלה וניהול סיכונים, ומעקב אחרי תזרים המזומנים.

כדי להגדיל את הידע בנושא כלכלה מומלץ לקרוא ספרים, לשמוע פודקאסטים ולראות סרטונים – ככל שנקשיב ליותר דעות יגדל הידע האישי. במקביל – אפשר לקחת דף, לוח מחיק או קובץ אקסל ולמפות את ההון האישי. מיפוי ההון מתחלק ל-4: הכנסות, הוצאות, נכסים וחובות.
הכנסות – כסף שמגיע אלינו בפעימות. דוגמה – משכורת; דיבידנדים; שכר טרחה; דמי שכירות; תקציב פנסיה.
הוצאות – כסף שיוצא מהכיס שלנו בפעימות. דוגמה – תשלום אשראי חודשי; שכירות; הוראות קבע; הוצאות במזומן; מיסים; הוצאות העסק.

הדרך הקלה למפות את שתי הקטגוריות האלו היא לקבוע מועד לפעימה, בישראל זה בד"כ פעם בחודש, ולדאוג למרווח של בערך שבוע בין פעימת ההכנסה לפעימת ההוצאה. המרווח חשוב כדי לוודא שכל הכסף נכנס כדי לשלם את ההוצאות.
נכסים – אובייקטים וסובייקטים בתשלום, הדואגים להגדיל את פעימת ההכנסה ללא קשר ישיר לזמן. דוגמה – מניה נושאת דיבידנד; עובד/לקוח שתורם יותר מהדרישות שלו; הלוואה שבעזרתה קנינו נכס אחר.
חובות – אובייקטים וסובייקטים בתשלום, המקטינים את סך ההכנסה הנקיה ללא תרומה לפעימת ההכנסה. באנגלית אפשר לתרגם את המילה "Liability" גם לחוב וגם לנטל. דוגמה – הלוואה לצורכי חופשות, רכב נוסף; משכנתא בתשלום גבוה מערך השכירות הפוטנציאלית; עובד/לקוח שדורש יותר מהתמורה שלו.

1 – קופת חירום

לאחר שמיפינו את ההכנסות וההוצאות, נוכל לדעת בערך מה עלות המחיה שלנו. מומלץ שקופת החירום תהיה שווה לבערך 6 פעימות הוצאה. בעזרת כלל אצבע זה נוכל לקבל ביטחון במידה ונרצה לקחת חופש מהעבודה, או אם חס וחלילה יקרה אסון כמו תאונה, פיטורין או מחלה.

2- סגירת חובות 

משכנתאות, גרירות ופריסות תשלומי אשראי, חריגה מתקציב האשראי הבנקאי (מינוס) ודומיהם גוררים איתם תשלומי ריביות. אותן ריביות הן חובות נוספים על גבי החובות הקיימים, ובד"כ יבואו בצורת "עמלת שורה", "עמלת כרטיס אשראי", "עמלת מסגרת אשראי" ודומיהם.אלו  יגבו מאיתנו עד 10 שקלים לכל אחד במקרה ה'טוב'. למקרה הרע אין תקרה, כך שחשוב להעלים את העלויות האלה כמה שיותר מהר. מומלץ לדרוש מחברות האשראי סיכום או לראות בתעודת הזהות הבנקאית את ריכוז ההוצאות האלה כדי להתרשם מהרווחים שחברות הכספים מרוויחות על חוסר הערנות שלנו. 

3 – ניצול הטבות מס

אחרי שדאגנו לחירום וסגרנו את החובות הקיימים, והכסף שנדרש מאיתנו לשלם כדי להרוויח כסף הוא מינימלי (למרות שזה עדיין אבסורד), אפשר להתחיל להזרים כספים לקופות שונות. הקופות היעילות ביותר הן קופות שעוזרות לנו לדלג על תשלום מס. הפרשה לקרן פנסיה היא הפעולה המוכרת כיום, אבל קיימות עוד אופציות כמו קופת גמל מסוימות. מומלץ להתייעץ עם יועץ מס מקצועי לפרטים נוספים.

4 – בחירת תחנת עגינה

תחנת עגינה משמעה אפיק השקעה מועדף. אפיקי ההשקעה המוכרים היום הם נדל"ן, עסקים פרטיים, אג"ח, מניות (עסקים ציבוריים), מט"ח ופריטים ייחודיים. בזכות הקריאה וההאזנה הגדלנו בצורה אקטיבית את הידע הפיננסי שלנו, כך שנוכל לדעת מהם הסיכונים הכרוכים בכל אפיק השקעה. אחרי שבחרנו את רמת הסיכון הנוחה לנו, קל מאוד לדעת איפה כדאי לחנות את הכסף. מה שנשאר הוא להעמיק בידע על תחנת העגינה המועדפת.

בין אם זה להשתמש בכסף כדי לפתוח עסק (אחרי שלמדנו איך לנהל, לייצר, לשווק ולשמר, למכור, ולשרת), להשקיע בעסקים אחרים או לקנות NFT, הכלל החשוב ביותר הוא לדעת את ההבדל בין השקעה למסחר. 

מסחר באג"ח, מניות, מט"ח או נדל"ן מצריך השקעה של זמן, וזאת ההגדרה של עבודה. אם זאת בחירת העבודה שלכם, חשוב לזכור שנותני השירות גובים עמלה על פעולות, ולכן כדאי להיות נותן השירות ולא רק הסוחר (על כל קניה ומכירה של מניה צריך לשלם לברוקר למשל). השקעה בכל אחד מהאפיקים משמעה להיפרד מהכסף בתמורה לתשואה בצורת הגדלת פעימת הכנסה או הגדלת ערך ההשקעה – מקום בו הכסף מגדיל את התפוקה במקביל לתפוקת הזמן שלי. בשתי מילים – הכנסה פסיבית.

כלל חשוב נוסף נקרא "בעיית הסוכן". התשלום על ניהול תיק השקעות לא תלוי בביצועי מנהל התיק – כלומר גם אם הגוף המנהל הפסיד את הכסף שלנו אנחנו מחויבים לשלם על השירות. קיימים גופים עם חשיפה לסיכון, כמו Berkshire hathaway או Pabrai funds שגובים עמלה ביחס לביצועים, אבל אני אישית לא מכיר גוף כזה בארץ.

5 – ריבית דריבית ופנסיה

כאשר תחנת העגינה מייצרת פעימת הכנסה שעולה על סך ההוצאות האישיות, אני יכול להפסיק לתת זמן כדי לקבל כסף. תהליך זה הדרגתי, וחשוב לזכור שהגדלת פעימות ההכנסה הפסיבית תוך כדי שאני מחליף זמן בכסף תגרום לכך שאצטרך להחליף פחות זמן בכסף בצורה הדרגתית. אם לא אוריד מהזמן, ההכנסה הכוללת רק תגדל. כאשר ההכנסה גדלה אפשר להזרים יותר ויותר כסף לתחנת העגינה, פעולה זאת נקראת ריבית דריבית – Compounding interest. תוצאת הלוואי של פעולה זו היא הגדלת הערך של תחנת העגינה, וזה הופך לספירלה של הכנסות על גבי הכנסות. בשלב מסוים נגיע למדרגה בה במקום להזרים כסף לתחנת העגינה נוכל לכסות את כל ההוצאות – וזו ההגדרה שלי לפנסיה.

שאלה

חוסך כל חודש באזור 7000 ש"ח, מתוך זה אני רוצה לחסוך לטווח בינוני (5-7 שנים) באפיק בסל מניות (500 וכדו') ו2000 מתוך זה למניות בודדות לטווח ארוך. א. מה הייתם עושים אחרת. ב. האם להשקיע את הסל מניות בקניית קרנות סל דרך בית השקעות או דרך קופת גמל?

תשובה

כדאי להתייעץ עם יועצי מס כדי לראות איפה אפשר להניח כסף בצורה שמבטלת גביית מסים – יש קופות שנותנות הטבות מס.

אחרי שניצלנו את כל הטבות המס עד תום אפשר להניח כסף במקומות אחרים. כאן מתחיל החלק המסובך. הדבר הראשון שצריך לזכור הוא שחברות להשקעה נוצרו כדי להרוויח כסף, ולא כדי לעזור לך להרוויח כסף. המוצר שהן מוכרות הוא שירותים פיננסיים ועל זה אנחנו משלמים, לא על הביצועים שלהם. משמעות העניין היא שגם אם הביצועים שלהם יפסידו לנו כסף אנחנו מחויבים לשלם על השירות.

לכן ההחלטה האישית שלי היתה ללמוד לנהל את התיק שלי בעצמי.

כאשר משקיעים בסלים עוקבי מדד חשוב לשים לב שגם שם יש עמלות לתשלום שלא תלויות בביצועים. הסלים מורכבים מכמות מניות במשקל לא שווה. למניה של גוגל יש יותר השפעה על ערך הסל העוקב אחרי ביצועי sp500 מאשר למניה של גאפ למשל.

הדבר הכי חשוב לזכור הוא שאין קשר בין המונח השקעה לבין המונח סחר. השקעה היא לתת משאבים כדי לייצר תועלת, וסחר הוא החלפת נכסים למטרות רווח. בנוסף, משמעות המניה היא חלק יחסי מבעלות על חברה, מה שהופך סחר במניות לסחר בבעלות על חברות.

המסקנה האישית שאני הגעתי אליה היא שהדרך הטובה ביותר להשקיע היא להיות הבעלים של החברות שאני מאמין בהן לחלוטין. דיסני – כי אני אוהב מארבל, אפל – כי אני פנאט של אייפון, מונדלז – כי אני מכור למילקה.

חפש מי החברות שאתה מעריך שהצרכן ישתמש בהן לאורך חייך. זכור שהדרך היחידה להפסיד כסף היא למכור מניה בהפסד – ירידת ערך מניה היא לא הפסד ממומש! היא הזדמנות לקנות את החברה שאתה מאמין בה במחיר נמוך יותר.

כדי ללמוד איך להעריך חברות ונכסים תוכלו לקרוא בהרחבה כאן

כדי ללמוד איך להשקיע בצורה נבונה תוכלו לקרוא בהרחבה כאן

לעמוד השאלה המקורי

אני מניח שהטענה שישראל לא אוהבת טייקונים נובעת מהטענות לריכוזיות במשק שגוררות מאבקים חברתיים המעלים על המוקד שמות של חברות גדולות.

לדעתי, הבעיה נובעת מהעובדה שקפיטליזם מפסיק בנקודה שסוציאליזם מתחיל. קפיטליזם מייצר גופי ענק בעזרת שתי דרכים – הראשונה היא תועלת והשניה היא הון.

מי שנותן תועלת באופן עקיף יקבל בחזרה הון, מהסיבה הפשוטה שכסף כיום הוא המדד להבעת אמון – אני מעדיף אייפון על אנדרואיד לכן אשלם לאפל, אני מעדיף מילקה על שוקולד פרה לכן אשלם למונדלז ולא לעלית – כיוצא בזאת כסף מתכנס במקום שהציבור יעדיף. בנוסף, בעלי הון ראשוני גדול יכולים לגייס אליהם את בעלי התועלת, ולכן הון מגייס הון.

הבעיה מקבלת את צורתה כאשר אותם גופים קיבצו את ההון והם דוגרים עליו, ואז יש "אפקט פתיחת עין" מצד הציבור שלא יכול לקבץ הון בכוחות עצמו, כי חברות בהגדרה הן איגוד של פרטים, ולאיגוד של פרטים (קבוצה/חברה/משפחה) יש פוטנציאל תועלת גדול יותר מהפרטים המרכיבים אותה לחוד.

בנוסף, לקבוצה שהצליחה לקבץ אליה הון יש אינטרס לשרת את עצמה, ולכן תשקיע את הונה במטרות שמטיבות לה על פני הכלל. כמו שמשפחה תעדיף לקנות אוכל לילדים שלה על פני לתרום אותו לנזקקים, לחברה יהיה אינטרס לשרת את הפרטים המרכיבים אותה על פני לתרום אותו לכלל החברה. חשוב לזכור שיש אנשים כמו וורן באפט שתורמים חלק גדול מהונם, אבל זה בד"כ קורה במקרים בהם בעל ההון קיבץ את ההון בעצמו – רוטשילד שהשיג את הכסף דאג לחינוך במדינה שלמה, רוטשילד שקיבל את הכסף מסבא שלו דאג לשנות את נרטיב החינוך במדינה לתועלתו, לכאורה.

כיום מיסוי מתמרץ פרטים להתקבץ כחברות מאותה סיבה שחברה יעילה יותר מהפרטים המרכיבים אותה, וכך אפשר לחזק תועלת המדינה הכוללת בה פועלות אותן חברות יעילות. חברות כמו בלקרוק או ואנגארד שאחראיות ליותר משליש ההון בעולם כולו פועלות הפוך מהדרך שבה הן מציעות לנו להשתמש בכסף שלנו (הן דוגרות על הכסף ודוגלות בתרבות הצריכה של הפרט).

מכיוון שאין ביכולת האדם הפרטי לשנות את הנתהגותה של חברה, עליו לדעת שהוא מסוגל לשנות רק את ההתנהגות שלו עצמו – מה שמחזיר אותנו להצבעה בעזרת כסף ולמחאות חברתיות. אנשים בלא מודע קונים אסם, וכל הכבוד לאסם – זה אומר שהפרסום שלהם עובד. אלא אם נסתכל בין השורות ונראה את ניצול המעמד של אסם מול הסופרים (80% מהמוצרים על כל מדף שייכים לחברה אחת מבין 3 גדולות). מכאן נובעת המחאה.

כאשר הצרכן יהיה מודע לתהליך הקניה שלו – ליצרני/ספקי/יבואני המוצרים אותם הוא קונה, ויהיה שוויון הזדמנויות שווה לכל המוצרים של כל המתחרים בשוק, נוכל לראות את הכסף שלנו מצביע באופן שווה. עלינו לזכור ששוויון הזדמנויות בהכרח מעיד על שוני בתוצאה, ולא על שוויון בתוצאה – מה שמחזיר אותנו למדד התועלת שדיברנו עליו בהתחלה.

הפתרון היחידי הוא מודעות האדם להתנהגות שלו, ושליטה עליה. לדוגמה – אני לא קונה אסם כי יש מוצרים אחרים טעימים יותר, ולא כדי לעשות דווקא. אני קונה אפל כי אייפון נוח לי, ולא כדי לעשות דווקא. אני לא מצביע בבחירות כי אין אדם שמסוגל לעמוד בתפקיד, ולא "מצביע לכאן או לכאן כדי שלזה או לזה יהיה סיכוי גדול יותר או קטן יותר לנצח" (לעשות דווקא).

נטוש את האינטרס, פעל לפי צו המצפון – אהוב את החברה כמו שהיית מצפה לאהוב את עצמך. היה השינוי שאתה רוצה לראות.

לתשובות נוספות מאנשים אחרים לחצו כאן

הרבה אנשים יגידו לנו הרבה דברים על איך להסתכל על העולם. לכל אחד יש את המשקפיים שלו, או הנעליים שהוא הולך בהן כדי להעריך ולהתמודד עם כל הנקרה בדרכו. אני יכול להעיד שאני חוטא במעשה הזה, ולא רק בגלל שהאתר הזה קיים. לעומת הממליצים, שלרוב ינסו לשכנע אתכם שההחלטות שלהם נכונות בגלל ששיטות ההערכה שלהם נכונות, פרופ' אסוואת דמודרן, ואני מקווה שגם אני בעקבותיו, מלמד אותנו איך לייצר את המשקפיים שלנו בעצמנו.

פרופ' דמודרן הוא קודם כל מורה, ובמקרה גם נהנה לחקור ולתעד את עולם החברות והערכותיהן. נכון להיום, הוא מלמד בבי"ס סטרן לעסקים באונ' ניו יורק, ומעלה את שיעוריו ואת הידע שלו לאינטרנט כדי לשנות את דרך החשיבה והלך הרוח של עולמות החינוך, ההפצה והשירותים הפיננסיים. 

בשיעור הערכת החברות שלו, פרופ' דמודרן פותח בהודאה שהוא, בדיוק כמו התלמידים, לא יכול לדעת מהו הערך של הנכס אותו הוא מעריך, אבל יכול לתת לנו הלך חשיבתי המקנה ביטחון ואמונה בהחלטותינו והערכת העסקים שלנו. 

אז מה לומדים בקורס?

ההבדל בין ערך למחיר – בעוד שמחיר הנכס מושפע מסנטימנטים, מומנטום ובניית סיפור רקע על ערך הנכס, ערך הנכס נובע מיכולת הנכס להזרים מזומנים, יכולת הנכס להגדיל את זרימת המזומנים ואיכות הצמיחה. הערך האישי של הנכס מנקודת המבט שלנו כמעריכים הוא שילוב של ההערכה החשבונאית וההערכה הערכית של הנכס. מסיבה זו, מעקב אחרי פעולות של אנשים אחרים לא תמיד יניב את התוצאות הרצויות לנו – כל הערכה היא אישית.

על מנת לקבל ערך אישי של הנכס אפשר להשתמש ב-3 שיטות. הערכת הנכס בעזרת תזרים המזומנים הצפוי שלו לאורך חייו, והחסרת ערך הסיכון ממנו. תמחור נכס או השקעה על-ידי השוואה למחירי נכסים והשקעות דומים להם בענף או בקטגוריה. כמה אנשים מוכנים לשלם על המתחרים בשוק. כדי לזהות אפשרויות חדשות, נסתכל על ייחודיות הנכס, והקשר שלו ושל תזרים המזומנים שלו לגורמים שלא בשליטתו, כמו למשל חברות תרופות התלויות באישורים ורגולציות, או חברות שההכנסה שלהן קשורה בנפט או בזהב.

מספרים וסיפורים

הערכת נכס טובה מבוססת על השילוב בין היכולות לספק נתונים על הנכס, בשילוב של סיפור מקרה אמין. מצד אחד, מספרים נותנים לנו תחושת שליטה וביטחון, תחשוב של דיוק ואובייקטיביות. אבל בלי נרטיב ממסגר, מספרים בקלות יכולים להשתנות כדי להסתיר דעות אישיות או להרתיע חסרי ידע. מצד שני סיפורים נחקקים במוחינו בצורה יעילה יותר ממספרים, ומתחברים לרגשות האנושיים, אבל סיפורים מנותקים ממספרים יכולים בקלות להפוך לאגדות והערכות לא מציאותיות. הערכת חברות בהכרח מבוססת על אמונה – היכולת לדעת ולסמוך על עובדה מבלי לראות בסיס מוחשי והוכחות. הערכה מספרית חוזרת עוזרת לנו להעריך את הטעויות האפשריות בסיפור שלנו, ולא בשינוי האמונה שלנו כלפי הנכס.

הטיות המשפיעות על הערכת חברות

כאשר מגיע לקוח המבקש הערכה, חשוב לדעת באיזה צד של המשוואה הוא נמצא. אם אני מעריך נכס בשביל המוכר, הטיית הערך תהיה גבוהה יותר מאשר הערכה ללקוח הרוצה לקנות את הנכס. אם הנכס בבעלות המעריך, הערכת מחיר המכירה תהיה גבוהה יותר, אלא אם הוא חסר אמונה, או בתהליכי גירושים – שם הוא ירצה להעריך את הנכס בחסר כדי להיפרד מפחות כסף. מעריכים צד שלישי נמצאים בדילמה – אם המעסיק שלהם רוצה לקנות או למכור את הנכס, הוא יצפה לתשובה מסוימת, ותשובה "שגויה" עלולה לעלות למעריך בפרנסתו.

אנשים טוענים שהם רוצים דעה אובייקטיבית. הם לא. הם מחפשים אישור להחלטות שלהם. בגלל שאני בסך הכל בן-אדם, אני בהכרח אהיה מונע מהטיות. לא משנה כמה רציונלי אני חושב ומאמין שאני, תהליך ההערכה עוזר להאטת קצב השכנוע העצמי, במטרה לאזן את הטיעונים הרגשיים בעזרת טיעונים רציונליים.

מיתוסים	אמיתות
הערכה היא מחקר אובייקטיבי לקבל ערך "אמיתי".	כל ההערכות מושפעות מהטיות ורגשות, השאלה היא כמה, ולאיזה כיוון? הכיוון והכמות מושפעים ישירות משוכר ההערכה והשכר.
הערכה טובה מציגה שיעור ערך מדויק.	אין הערכות מדויקות. ככל שההערכה פחות מדויקת, התקבול יהיה טוב יותר.
ככל שמודל ההערכה כולל יותר נתונים, ההערכה עצמה תהיה טובה יותר.	להבנת מודל ההערכה יש יחס הופכי למורכבות המודל. מודלים פשוטים עובדים טוב יותר ממודלים מסובכים.

משולש הברמודה של ההערכה

עקרונות הערכה בסיסיים והבנה יעילה של הנכס יכולים להיות מושפעים לרעה מ-3 גורמים עיקריים:

• הטיות ואבחנות – הכחשה, הטעיה ואשליה עצמית.
• מורכבות ופרטים – בלבול, הפחדה, אמונה עיוורת במודלים.
• אי וודאות והלא נודע – שיתוק, עדריות, ייצוא ההערכה והתחשבנות נפשית

ההשוואה למשולש ברמודה נובעת מהמקום והאגדה – כשמתקרבים לאזור מטוסים וספינות הם באורך פלא נעלמים ואין להם זכר יותר. באותה מידה 3 העקרונות האלה יכולים לגרום לנו לאבד את האמונה בהערכה שלנו, ויותר גרוע – עשויים להניע אותנו לעשות שטויות.

גישות להערכה – איך להדביק מספר לנכס

ערך הבסיס של הנכס – יכולת הנכס לממש מזומנים והסיכון הכרוך בפעילותו. חברות ותיקות עם תזרים מזומנים מוכח והיסטוריה רחבה משתקפים ביעילות בעזרת השיטה הזוף לעומת ביטקוין שלא מזרים מזומנים אלא רק מציג מחיר.

תמחור יחסי – השוואת הנכס למחירי נכסים "דומים", בעזרת תרגום למדדים השוואתיים (הכנסה, רווח, לקוחות). כשקונים בית לא מחשבים מה תזרים המזומנים האפשרי שלו, אלא מסתכלים על מחירי השוק בקרבת הנכס וההבדל בינו לבין הנכסים הדומים לו כמו מרפסת בריכה או גינה.

אופציות ופרמיית סיכון – מחיר הנכס ישתנה בגלל שהוא תלוי בגורמים ומקרים שלא בשליטת בעלי הנכס. מחיר הנפט עלול להשפיע על הערך של חברה המשנעת אותו, או על ערך חברה לאספקת דלק.

בסיס הגישה לכל הערכה

לפני שניגשים להערכה עצמה, צריך לזכור שהסיבה שניגשנו להערכה נובעת מהאמונה שהשוק לא יעיל, ומייצג מחיר שלא משקף את ערך הנכס; מההשערה איך ומתי המחיר ישקף את ערך הנכס. בשוק היעיל מחיר השוק מייצג את ערך השוק, ומטרת ההערכה היא להצדיק את המחיר. ההבדל בין פילוסופיות ההערכה השונות נובע מאיזה טעויות השוק עושה, ואיך יתוקנו אותן טעויות.

מה עושים עם כל המידע הזה?

קודם כל, חשוב להגיד שהכתבה אמנם מכסה את הפילוסופיה של פרופ' דמודרן בכלליות, אבל השיעורים שלו הם חוויה מיוחדת. אני ממליץ להקשיב לו לא רק בגלל הידע והצניעות בה הוא מגיש אותו. דרך הגשת החומר שלו ציורית והידע נחקק בזיכרון, וההסתכלות שלו כלפי ההטיות שלו מעוררת השראה. אם אין לכם קיים קושי עם האנגלית שלו, או שאין לכם סבלנות להקשיב לכל הקורס, יש כמה ישראלים חרוצים שעמלו קשה כדי לפרט הכל. תוכלו למצוא אותם כאן.

בעזרת הפילוסופיה הזאת אפשר להסתכל על כל נכס – מניות, סחורות ומטבעות. יותר מכך, זו הזדמנות נהדרת להכיר את עצמינו ואת החשיבה האינטואיטיבית שלנו – ההטיות המניעות אותנו לקבל את ההחלטות, והבנת הפחדים שלנו.

בספרו החדש "עקרונות להתמודדות עם שינוי סדרי עולם – למה אומות מצליחות ונכשלות", ריי דאליו – מאקרו כלכליסט בעל שם עולמי – מספר לנו איך לאורך כל הקריירה והמחקרים שלו הוא מיצה מכנים משותפים להצלחות ולנפילות של אומות. 

לפי המחקר, לכל אומה יש מחזור גדול – אם נסתכל לעבר נוכל לראות דפוס חוזר של אימפריות המחליפות ביניהן את התואר "האומה השולטת". האימפריה ההולנדית התחלפה באימפריה הבריטית, אחריה הגיעה המעצמה הנוכחית ארצות הברית. לפי הדפוס שהוא מצא, השלב הבא יהיה נפילתה, והמחליפה שלה היא לא אחרת מאשר סין. מחזור זה סוגר את עצמו בערך כל 250 שנים, עם 10-20 שנים של חפיפה בין העליה והירידה של המעצמות המתחלפות.

בסיס התזמון, או הדפוס המחזורי, מורכב מ-8 קריטריונים עיקריים:

• חינוך
• יזמות וכוח טכנולוגי
• תחרותיות בשוק הגלובלי
• תפוקה כלכלית
• שותפות בסחר העולמי
• חוסן צבאי
• הכוח הכלכלי של שוק המסחר
• חוזק המטבע כמטבע רזרבי

עלייתה של אימפריה

בתיאורו, דאליו מציע שכוח עולמי חדש מתחיל בניצחון במלחמה קריטית. משמעות הדבר שעליה לקבוע סדר חוקים חדש שיבסס את כוחה הפוליטי והכלכלי, והצעד הראשון הוא חינוך יעיל. באומות מצליחות הוראה, מיומנויות, בניית אופי ומוסר עבודה מובילים לעליה ברוח היזמית וביכולת הפיתוח הטכנולוגית שלה כדי להגדיל את היעילות והתחרותיות בסקאלה גלובלית. אלו מובילים לתפוקה כלכלית מואצת, דבר שבאופן טבעי מוביל לגידול נתח השוק של האומה בסחר העולמי. בעזרת כוח צבאי חזק האומה תשמר את הנתח השוק שלה, דבר שיוביל באופן טבעי לשימוש בלעדי במטבע של אותה מדינה ברגע שנתח השוק שלה יהיה הגדול ביותר. בגלל שהוא חזק יותר מהמטבע המקומי, המקומיים ישמרו עליו ויהפכו אותו לרזרבה.

כשכל העולם סומך על אותה אומה שלטת, קל לה להלוות כסף ממדינות זרות. כך תוכל להשיג מימון לפיתוח תשתיות וחיזוק החינוך, בנוסף למחקר ופיתוח. באופן טבעי, ככל שמתקדם הזמן, ההלוואות גדלות ותועלתן פוחתת, וכך נוצרת "בועה פיננסית".

צמרת הקריירה

ככל שהאומה מתחזקת, ככה מתחזקים התושבים היעילים שלה. כשהאזרחים מתחזקים, היעילות והזמן שלהם עולים בערכם. במקרה הזה, העסקים מוצאים כוח עבודה זול יותר במדינות אחרות. במקביל, הטכנולוגיה של המעצמה מתפשטת ברחבי העולם ומועתקת ע"י המתחרים העולים. כשאנשים נהיים עשירים, הם נוטים לעבוד פחות קשה ופחות שעות.האטה ביעילות ובהכנסות האומה, בזמן שהמדינה מפזרת כספים כדי להתפרש בכל העולם, מוריד מהיכולת שלה לממן את עצמה. 

הנפילה

חובות גדולים גורמים לבועה להתפוצץ. ואי אפשר להימנע מהגורם האנושי שנשאר מרוסק כי סמך על מדינה שלא החזירה חובותיה. רגולציות כלכליות מגדילות את הפער בין העשירים לעניים במדינה, דבר שמוביל למלחמה פנימית. בנוסף, המדינה מדפיסה כסף כדי לכסות חובות, והריבוי במטבע מוריד מערכו – זוהי ההגדרה של אינפלציה (כוח המטבע היום יכול לקנות פחות מאתמול). הפער בין השכבות גדל ונהיה גרוע יותר, ועלול להוביל למהפכה כזו או אחרת. מדינות שכנות רואות את המראות הנוראים ונפטרות מהמטבע לפני שהוא מאבד יותר מידי ערך. כשהמדינה בלהבות, הרבה יותר קל למדינות אחרות לתפוס את מקומן, בד"כ בעזרת מלחמה – הדבר שהוביל לעליה של האומה הקודמת מוביל לעלייתה של הבאה.

מחקר זה מבוסס על נתוני 2020, מכיוון שזו השנה המלאה האחרונה הרשומה. מחקר זה הוא לא ייעוץ פיננסי, ומהווה שיקוף של הדו"ח של החברה המדוברת.

ערך בסיסי

החברה טוענת שהיא מצאה שילוב של תרופות מאושרות FDA בנוסחה ייחודית (Ciprofloxacin and Celecoxib), שמטרתן לייצב את התדרדרות ה-ALS וספיגת יתר של ברזל אצל חולים ע"י רגולצית סינטזת מיקרו-RNA. החברה הראתה "תוצאות יוצאות מהכלל" בניסויים על דגי זברה. מטרת התרופה PrimeC היא לשפר את היכולת המוטורית ואת התאחות הנוירונים המוטוריים ועוד.

החברה הראתה בתוצאות המחקרים הקליניים שלה שהשימוש בתרופה בטוח וסביל, והיא קיבלה סטטוס תרופה יתומה מה-FDA ומ-EMA, והיא נערכת לשלב הבא 2b/3.

החברה חוזרת ומדגישה מספר פעמים שהאופרציה בסכנה בגלל תוחלת החיים הקצרה שלה עד כה, ויכולות המימון הנמוכות שלה.

ערך מוסף

בנוסף לתרופה PrimeC, החברה עובדת על שתי תרופות לאלצהיימר ופרקינסון המבוססות על PrimeC, בטענה שיש קשר נוירולוגי בינם לבין ALS.

רווח והפסד

חברה אין הכנסות מהאופרציה, מכיוון שהיא עדיין בשלבי מחקר ופיתוח. הכנסות מימון עומדות על 60 אלף. הוצאות הנהלה וכלליות נכון ל2020 – 390 אלף דולר. הוצאות מחקר ופיתוח 2.5 מיליון דולר. רווח נקי שלילי של 2.83 מיליון, כלומר כל מניה הפסידה 25 סנט, לפי 11.35 מיליון מניות מונפקות. דבר זה סביר לחברה בחיתולים, בעיקר בחברות פארמה שתהליך פיתוח המוצר צריך לעבור 5-10 שנים של בירוקרטיה לפני שרואים רווחים, בד"כ. יש לציין שבשנת 2020 הושקע יותר כסף מבשנת 2019, בשיעור של 230% 2020. 

מאזן

לחברה יש 1.062 מיליון נכסים, מתוכם 994 אלף נזילים ומזומנים. סך החובות של החברה עומד על 125 אלף דולר, וההון העצמי שווה 937 אלף דולר.

תזרים מזומנים

החברה ניצלה סל של 403 אלף דולר על אופרציה, 2000 על השקעות, וקיבלה 700 אלף דולר מפעילויות מימון. בסוף השנה עמד ההון הנזיל של החברה על 994 אלף דולר, שהם ירידה של 4% מסוף שנת 2019.

אפשרויות צמיחה

החברה נמצאת בשלבי מחקר מתקדמים, דבר שנותן לה יתרון יחסי לתחרות בשוק. החברה מייצרת תרופות לבליעה, דבר שמקל על החולה בניגוד לתרופות אחרות בשוק המשתמשות בתרופות פולשניות. התרופה רשומה כפטנט ומוכרת ע"י ה-FDA ו-EMA כתרופה יתומה, מה שמזרז את הוצאת המוצר לשוק. לתרופה יש פוטנציאל להגזר לתרופות נוספות בתחום.

גורמי סיכון – תזמון ומחיר ההתפתחות הקלינית והטמעת רגולציה. שינויים רגולטוריים שעשוים לעכב את תהליך פיתוח המוצר. מחיר הפרסום, מחיר ייצוא העבודה לחברות צד שלישי. חשיפה לתביעות הקשורות למוצר. התקדמות המתחרים בתחום. שינויים בתכנון תזרים המזומנים.

"יש לנו ניסיון מוגבל ועדיין לא הוכחנו יכולת להתגבר בהצלחה על רבים מהסיכונים ואי הוודאות בהם נתקלות לעתים קרובות חברות בתחומים חדשים ומתפתחים במהירות, במיוחד בתעשיית הביו-פרמצבטיקה. פיתוח תרופות הוא משימה ספקולטיבית ביותר וכרוכה במידה ניכרת של סיכון". ציטוט מתוך חלק הסיכון בדוח ל-SEC.

גורם אנושי

• החברה מונה פחות מ20 עובדים, 3 מהם קבועים. החברה יושבת בהרצליה, ישראל.
• החברה מחלקת מניות ואופציות לעובדים ולמנהלים כחלק מתכנית הפיצוים, בשווי של $3.19 – $3.25 לאופציה, בסך של 464 אלף דולר.
• החברה מחלקת מניות ואופציות ליועצים כחלק מתכנית הפיצוים, בשווי של $0.1 – $4.35 לאופציה, בסך של 2.8 מיליון דולר. 

Alon Ben-Noon, Chief Executive Officer, Director.

לשעבר מייסד חברת ייעוץ לחברות תרופות. בעל תואר ראשון בהנדסה אזרחית ותואר שני במנהל עסקים.

Or Eisenberg, Chief Financial Officer

לשעבר מנהל כספים בחברה להשקעה וכריה של נכסים דיגיטליים, וחברת תרופות. בעל תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות, ובעל רישיון רו"ח ישראלי.

Dr. Ferenc Tracik, Chief Medical Officer

לשעבר ראש צוות רפואי בחברה אירופאית לטיפול בחלבונים בעזרת עקת חום, וסגן מנהל רפואי באירופה וקנדה בחברת ביוג'ן. כמו כן עבד בחברת טבע בתפקידים שונים. מתעמק בהתדרדרות נוירולוגית ומחלות נוירולוגיות אוטו-אימוניות. בעל תואר ברפואה באוניברסיטה החופשית בברלין, ועבד במעבדות אוניברסיטאיות שונות בתחום הנוירולוגיה.

סיכום

העובדה שהחברה מודעת לסיכוניה ודואגת להציג אותם למשקיעים חשובה. שקיפות ואמינות הם כלל ברזל בעסקים.

החברה לא צופה רווח בקרוב, בגלל אי הוודאות בתחום הפיתוח וברגולציה. מצד אחד הרוב הכולל של החובות שלה הוא למשקיעים, יחד עם זאת, החברה מודעת לסכנה הכרוכה במחסור בהכנסה אופרטיבית.

נכון להיום, ההכנסה היחידה של החברה היא ממשקיעים, הכנסה זו מדללת את ערך המניה: יותר מניות = פחות כוח לכל מניה.

לחברה יש תלות אבסולוטית בתרופת הדגל PrimeC. מצד אחד אין לחברה צפי לתאריך הפצת המוצר, או למקורות הכנסה נוספים, דבר שעלול לפגוע בביסוס החברה בשוק. מצד שני, החברה קיבלה אישורים להתקדם עם הניסויים שלהם, דבר שהניב רוח גבית להמשך האופרציה (עדכון עתידי, לא רשום בדוח 2020), ואם המוצר יצא לאור יגזרו ממנו תרופות נוספות לאלצהיימר ופרקינסון.

מעבר לכך, תחום הפארמה נחשב לתחום ספקולטיבי ופחות אמין, דבר שמוסיף סיכון מיותר לסיכון המהותי של החברה (על פייזר, חברה נוספת בענף – "לחברה שעד היום היתה הכי פחות אמינה בשוק הכי פחות אמין  בארהב…"[עיתון הגרדיאן הבריטי]. פייזר אמנם לא שייכת לדיון הספציפי, אבל זהו אותו ענף כללי). 

חשוב לזכור שמחקר זה מנתח את החברה נכון לסוף שנת 2020, שהיא השנה המלאה האחרונה לדוחות החברה. מאז החברה התקדמה מבחינה רגולטורית להמשך מחקר, דבר שהוביל אותנו למחקר זה מלכתחילה, ולעלייה המדוברת של כ-300%. 

אחת הסיבות שהטכנולוגיה שלנו מנועה מלכלכל את העולם כראוי, היא הכישלון של אחת הטכנולוגיות. זוהי מערכת מידע, והיא נקראת כסף, ועליה יש לנו את האמונות התפלות המופלאות ביותר. ומחסומים נפשיים, שפרויד נכנס אליהם, ומשווה  בין הערך שלנו לכסף, ליחס שלנו לשפכים שלנו.

כסף, והיחס הפסיכולוגי שלנו אליו, הוא מכשול גדול להתפתחות ראויה של טכנולוגיה, בכך שמאפשר לו לעשות את מה שהוא נועד לעשות – וזה לשמר תעסוקה, ולייצר שירותים ומוצרים.

אז אסביר זאת באמצעות סיפור בדיוני לחלוטין.

יום אחד, נמאס על הבנקים הגדולים בעולם לבזבז כסף וכוח אדם על ניוד זהב מבנק אחד לאחר. לכן הם החליטו שכל נשיאי הבנקים הראשיים ישימו את החשבונות בבנק אחד על אי נפרד, בו ישמר כל הזהב בעולם. הם קברו את הזהב בכספת תת קרקעית עם מעלית גישה, וכל מה שנשאר היה להזיז את הזהב בין סניפים מעבר לכביש. והדבר עבד חלק למשך 6 שנים.

לאחר זמן מה התקבצו הנשיאים ועלה להם רעיון – "בואו נעשה מפגש באי הזהב! ניקח את הנשים והילדים ויהיה נהדר!". לאחר 7 שנים של תפקוד על האי, הגיעו הנשיאים ומשפחותיהם אל האי. הם בדקו את הספרים והכל היה מסודר בצורה מושלמת. לפתע אחד הילדים שאל "אבא, אפשר לראות את הזהב?", "בוודאי!" אמר לו אביו, ראש ארגון הבנקים. "בוא ניקח את הילדים אל הכספת ונראה להם את הזהב", אמר למנהל הבנק. המנהל טען שזה לא נוח כרגע, "אולי לא באמת בא להם לראות את הזהב?" "שטויות, ברור שהם ישמחו".

לאחר מענות ותלונות הגיעה הסיבה האמיתית להמנעותו של המנהל – לפני כמה שנים היתה רעידת אדמה תת קרקעית, והיא קברה את כל הכספות וכל הזהב איתן. אבל מבחינה חשבונאית – הכל מסודר בצורה מושלמת.

מוסר ההשכל הוא שכסף הוא לא יותר מרשומה חשבונאית, מספרים, אמצעי מדידה. מה אתה חייב לקהילה ומה הקהילה חייבת לך בתמורה. הוא תחליף לסחר בין סחורות. פעם היו מחליפים חיטה באורז, כשהבינו שזה לא נוח החליפו ביניהם צדפים. בסוף הסכימו על זהב, עד שהבינו את בעיית המשקל. 

אלן ווטס

ערך ומחיר

ההגדרה שלי להשקעה היא למי אני יכול לתת את הכסף שלי ולישון שקט בלילה. אני מודד את זה לפי ערך בסיסי, ערך מוסף, אפשרויות צמיחה, הון, חוב, תזרים מזומנים, וגורם אנושי.

בקריפטו, הגורם האנושי הוא הסיבה שבגללה הקימו את הבלוקצ'יין והמטבע. במקרה של ביטקוין זה אחסון ערך (Reserve currency). פורט נוקס כזה. כרגע, הקהילה מנסה ליצור כלכלה דיגיטלית שמתבססת על את'ריום, שהוא מחליף את התיווך בין הקונה למוכר (בנקים וחברות אשראי, ואת העו"ד בעזרת קוד – סמארט קונטרקט). לכן המטרה היא להשקיע במערכת שמקדשת את המטרה הזאת, שיש לה יכולת לצמוח ולשלב בתוכה מערכות אחרות.

כל הסיבוך הזה בסופו של דבר – זה קבלה דיגיטלית ארוכה מאוד של היסטורית החלפת כסף בין אנשים.

הון

כמה כסף כזה קיים, נניח ביטקוין בסה"כ שווה 737,532,331,159$. Market Cap – כל הכסף שכל הביטקוין שווה. ביחס לסירקולציה (מטבעות מונפקים) הקיימת – 18,968,750BTC, כל ביטקוין שווה $38,925.27. ובגלל שהכל בבלוקצ'יין אפשר אשכרה ללכת ולספור את כל הביטקוין, בניגוד לכסף.

חוב

לא נוכל פיזית להלוות יותר ממה שהפקדת, ואתה מחויב להפקיד כדי להלוות. בד"כ אשראי ההלוואה יהיה נמוך מההפקדה. במקומות מסוימים, אם אתה מלווה ומחזיר באותה פעולה ואז אתה לא חייב להפקיד יותר מידי. הסיכון בקריפטו תלוי באמון השוק במוצר ולא בחבות וערבון. משמע רק אם אנשים ימכרו את כל הנכסים הדיגיטליים, לא יהיה להם ערך. 

תזרים מזומנים

כמה לאנשים קל נוח ויעיל להחליף ידיים עם המטבע או המוצר/שירות. וסכנה מהגורם האנושי יכולה להיות מנוטרלת בחלקה ע"י חקר מעמיק של המתכנתים והקוד לפרטיו. כל העולם הזה הוא אופן-סורס, מה שאומר שלא רק שאתה יכול לוודא שלא מרמים אותך, אתה יכול (וגם ממליצים לך) להעתיק עבודות של אחרים.

ערך בסיסי, ערך מוסף, ואפשרויות צמיחה

לדעתי, הערך הבסיסי של כלכלה דיגיטלית הוא להפריד בין הפוליטיקה לכסף. הערך המוסף שלה הוא שהיא בלתי נמנעת כל עוד אינטרנט הוא בלתי נמנע, והחדשות הן שאנחנו חיים בעולם שתלוי באינטרנט. המלחמה בתנועה הזאת נובעת מחוסר שליטה של הצמרת על הכלל, והשינוי מוביל לפחד. הפחד מוביל במקרה הטוב לרגולציות.

הפתרון שמצאו המתכנתים הוא להצמיד מטבעות מסוימים לדולר (מטבעות יציבים), כשער מעבר בין הכסף הישן והכסף הדיגיטלי. ככה אפשר לשמור על הכסף שלנו בלי תנודתיות תמורת החזרים נאים של 20% או יותר (לא עצה פיננסית).

אלה המתחרים העיקריים בשוק בתחום שפות חוזים חכמים

הטענה של TERRA היא שבסיס המערכת של את'ריום חלש, איטי ויקר מידי, והשיפורים שמבוססים עליו ריכוזיים מידי – גופים עם משקל הצבעה לא מאוזן. לכן יצרו מטבע יציב משל עצמם (UST), מטבע שמאזן את המטבע היציב (LUNA), אפליקציה של כספת ואפליקציית מראה שממירה נכסים אמיתיים לדיגיטליים (למשל טוקן שמייצג את המניה של טסלה).

ישנן מערכות נוספות שעובדות לפי שיווי משקל שונה, למשל Tether שמתחייבים שמאחורי כל מטבע יציב שלהם יש גיבוי של דולר, דבר שלא נשמע אמין כמו אלגוריתם. מצד שני, היו גם מקרים של מטבעות באיזון אלגוריתמי שלא שמרו על שיווי משקל. 

"אין לנו ברירה" אלא להאמין בערך השקל, כי כל חנות תסכים לקחת שקלים מאיתנו. גם למוכר בחנות יש משהו שהוא מעוניין בו יותר מכסף, ואולי הוא יסכים לסחר חליפין עם סחורה משלו תמורת השירות או המוצר שלי, כמו שרותי ראיית חשבון במכולת תמורת פירות בחינם. אבל אי אפשר למסות טובות הנאה, אז זה לא חוקי.

לסיכום

בחירת השקעה לא תחומה בניירות ערך, נדל"ן או אוצרות טבע. כל אלו מייצגים מוצרים או שירותים שמספקים ערך, וכמות הכסף שנכנס כתוצאה מאותם שירותים או מוצרים הוא מחירו הערכי של הנכס. והוא כולו טמון באמונה שלי כמקבל החלטה האם להאמין בערך הזה או לא.

אם יש משהו שאתם מאמינים בו, עיקרון אחד שאתם יודעים שהוא המוביל בתחום, ויש לכם את הנתונים לגבות את מהימנות החברה מאחורי הרעיון, זאת השקעה נבונה.

זכרו שאפל, דיסני, ויזה, ומקדונלדס הם רק דוגמאות לרעיונות באדרת עסקים. לפניהן קמו הדולר, היורו והפאונד. כמו לעסק יש מניה, למדינה יש מטבע, וכל אלו מייצגות מוסכמה קולקטיבית בצורת חזון או רעיון.

מטבעות דיגיטליים לא שונים מהרעיונות הקודמים, הם פשוט מוצר טוב עם יח"צ רע.

מונטיזציה – הוספת תזרים מזומנים עקיף על גבי נכס קיים.

באופן כללי מונטיזציה היא ייעול כלכלי של התוכן שלנו. בין אם אנחנו רוצים לקדם את המוצרים שלנו או את המותג שלנו המטרה החשובה ביותר היא הבנת הלקוח, דרכי הגישה אליו, והפלטפורמות המקשרות ביניהם ובין הרווח שלנו. חשוב לזכור – הדרך לעצמאות פיננסית בנויה על ריבוי מקורות הכנסה.

הבנת הלקוח

כדי להבין מיהו הלקוח אנחנו חייבים הכבה כללית ופרטנית של המוצר. נוכל לגדר את המוצר ע"י כמה קריטריונים:

• מהם פרטי המוצר ותהליך השימוש בו?
• מהי התועלת של המוצר?
• האם המותג הוא בוטיק או המוני?
• האם יש למותג ערך מוסף?
• כמה אוטומטי המוצר יכול להיות?
• מה יחס התועלת למחיר של המוצר שלי בהשוואה למתחרים בשוק?
• מה מייחד את המותג שלי בהשוואה לתחרות בשוק?

כל אחת מהשאלות נותנת לנו כיוון שממסגר את המוצר והופך אותו ברור ומשקף את צרכי הלקוח. כדי לקבל תמונה על הלקוח הפוטנציאלי נשאל:

• מהם טווחי הגיל של הלקוח?
• האם המוצר ניתן לשינוי על פי גילאים או שהוא פונה לקבוצה מסוימת?
• מהי הסביבה הטבעית של הלקוח? רשתות חברתיות/מקומות בילוי/ספונסרים/מנועי חיפוש
• מהי התפלגות מחירי המוצרים ביחס לקבוצות קהל היעד?

דרכי גישה ופלטפורמות מינוף רווח

בדיוק כמו שצריך פיצריה כדי לרכז הזמנות, הכנות ושילוחים – מותג צריך נכס שיהיה עמוד הדגל שלו. עמוד הדגל יכול להיות אתר, בלוג, עמוד פייסבוק, טיקטוק או אינסטגרם. בעמוד הדגל אמורה להיות רוב תנועת הלקוחות, ובו מרוכזים עיקרי התוכן והמוצרים שלי. לאחר שהקמנו נכס אינטרנטי (עמוד שיש בו הרבה תנועה והוא מוקדש לתוכן שלנו) שמרכז את התוכן, המוצרים, והערך המוסף, יהיה ללקוח הרבה יותר קל למצוא את הערך ולהשתמש במוצרים.

אתר ובלוג

האתר והבלוג הם המיקום הבסיסי של המותג והמוצרים שלי.
בעמוד הראשי אפשר להנגיש בקלות את המוצר החשוב ביותר. כך נוכל לכוון לקוחות פוטנציאלים להרשמה לרשימת התפוצה. בעזרת הרשימה נספק תוכן בלעדי, עדכונים אחרונים (רשתות חברתיות, כתבות, מוצרים ומבצעים), וחנות/קריאה לפעולה לקנות את המוצרים. 

נכס אינטרנטי משמש לנו כלוח מודעות גם בשביל הלקוח וגם בשביל ספונסרים ואפיליאציות. לגוגל אדסנס (ועוד מתחרים כמו טאבולה) יש כלים שנותנים לנו לבחור למקם פרסומות שמגיעות ללקוחות לפי הצרכים האישיים שלהם ומעלה את הסיכוי להמרת לחיצה. כדי למשוך כסף מגוגל אדסנס צריך לצבור 400 שקלים, מה שהופך את הפלטפורמה לנזילה כלכלית ולנגישה ביותר מבין האפשריות.

דפי נחיתה, פריבי ורשימות תפוצה

מטרת דפי הנחיתה היא לרכז מידע עבור מוצר ספציפי, ולקרוא ללקוח לפעול. קריאות לפעולה מתבצעות באמצעות הרשמה לרשימת התפוצה, או מכירת המוצר ישירות מדף הנחיתה. כדי להפוך את דף הנחיתה לאטרקטיבי יותר אנשים מרבים לתת פריבי – מוצר דמו המביע את רוח המותג. הלקוח יקבל טעימה מהמוצר או המותג ויוכל בקלות לקבל החלטה ולהרשם או לקנות.

מטרת רשימת התפוצה היא איגוד מיילים של לקוחות חוזרים על מנת לשמר או לעדכן אותם. אם נזכור את הכלל הפשוט שלקוח יכול להיות חדש רק בקניה הראשונה – נוכל להבין מה החשיבות של לקוח חוזר. לכן חשוב לרענן את רוח המוצרים גם אם התוכן נשאר כעיקרו.

מונטיזציה בעזרת יוטיוב

דרישות  לפרסום על גבי סרטונים: 1,000 מנויים. 4,000 דקות צפיה.

אחד היתרונות המשמעותיים ביותר ביוטיוב, הוא שאפשר להקריא את התוכן בבלוג/פוסט ולפרסם אותו כהרצאת יחיד בנושא. התאמת סרטון למלל יכולה להתבצע באמצעות שילוב של זמן מסך של המשווק ואנימציות סיפוריות או ענייניות. בנוסף,נוכל לתרגם את התוכן לאנגלית ולהנגיש אותו לרוב העולם בקלות.

מונטיזציה בעזרת פייסבוק

דרישות לרווחים ממנוים: 10,000 עוקבים אחרי הדף. אחד מהשניים – 50,000 ראקציות לפוסטים תוך 60 יום, או 180,000 דקות צפייה בסרטונים תוך 60 יום.

דרישות לשיתופי פעולה עם תוכן ממותג: 1,000 עוקבים אחרי הדף. אחד מהשלושה – 15,000 ראקציות לפוסטים תוך 60 יום, 180,000 דקות צפייה בסרטונים תוך 60 יום, או 30,000 צפיות של יותר מדקה בסרטונים של 3 דקות או יותר.

דרישות לפרסומות באמצע סרטון: 10,000 עוקבים אחרי הדף. 30,000 צפיות של יותר מדקה בסרטונים של 3 דקות או יותר.

דרישות לפרסומות באמצע לייב: 2,000 עוקבים אחרי הדף. 300 צופים בלייב ברגע נתון.

אינסטגרם

לאינסטגרם אין תכנית מונטיזציה בנויה כמו של פייסבוק. הם לא יתנו לנו כסף בתמורה לעבודה שאנחנו נותנים. מצד שני, קיבלנו פלטפורמה לייצור שיתופי פעולה עם ספונסרים, הנגשת תוכן ומבצעים בלעדיים.

מונטיזציה בעזרת טיקטוק

דרישות לפרסומות: 1,000 עוקבים. 

דרישות ללייב: 1,000 עוקבים. בכל סרטון לייב אפשר לשלוח יהלומים, את היהלומים אפשר להמיר בכסף.

קריאייטור מרקטפלייס: מקום שמגשר בין יוצרי תוכן לספונסרים ואנשים שרוצים להעזר במותג שלי כדי לקדם את עצמם.

שיטת עבודה

סדר הופעת המידע חשוב כדי שנוכל להשקיע את הזמן שלנו במקומות החשובים ביותר. תוכן שנכתב הולך בצורתו המקורית לכל הפלטפורמות האפשריות, עם עריכה קטנה של ערך מוסף לפי דרך הגישה. תחזוק אתר, בלוג או דפי נחיתה מצריך עבודה חד פעמית כדי לייצר את הכלים. לאחר הקמת הנכסים העבודה האמיתית היא להפנות כמה שיותר אנשים מדרכי הגישה אל הנכס העיקרי. מצד אחד תפעול רשתות חברתיות דורש תשומת לב אישית ללקוחות בתגובות, מה שמצריך יותר זמן עבודה בנכס. בנוסף, לרשתות חברתיות יש רף מונטיזציה מסובך יותר למימוש. מצד שני, הרשת נותנת מקום למותג לדבר עם הלקוח בצורה ישירה ובכך להסיק מסקנות לשיפור ושימור המוצר, המותג והשירות.

לדעתי דרך הפעולה היעילה ביותר היא להפעיל 20% מאמץ בקידום עצמאי של הנכס העיקרי וענפיו, ו-80% מאמץ ברשת חברתית אחת שמעבירה לקוחות לאותו נכס עיקרי, אחרי שאותם 20% מתפקדים כנכס עצמאי.