איך מחלקים את הכסף שלנו בין ההשקעות? לכל אחד מאיתנו יש צרכים משלו ולכן המסקנות לשימוש בכסף ישתנו מאדם לאדם, אבל דרך החשיבה היא פחות או יותר דומה. החלטתי לשתף את תהליך החשיבה שלי כדי לנסות לעזור לנו כאינדיבידואל וכחברה לקבל החלטות כלכליות שמטיבות לנסיבות החיים האישיות שלנו.

∞ ידע פיננסי

שלב זה חוזר על עצמו לאורך כל יום, שבוע, חודש ושנה. חינוך פיננסי מתחלק לשניים – הגדלת הידע בנושא כלכלה וניהול סיכונים, ומעקב אחרי תזרים המזומנים.

כדי להגדיל את הידע בנושא כלכלה מומלץ לקרוא ספרים, לשמוע פודקאסטים ולראות סרטונים – ככל שנקשיב ליותר דעות יגדל הידע האישי. במקביל – אפשר לקחת דף, לוח מחיק או קובץ אקסל ולמפות את ההון האישי. מיפוי ההון מתחלק ל-4: הכנסות, הוצאות, נכסים וחובות.
הכנסות – כסף שמגיע אלינו בפעימות. דוגמה – משכורת; דיבידנדים; שכר טרחה; דמי שכירות; תקציב פנסיה.
הוצאות – כסף שיוצא מהכיס שלנו בפעימות. דוגמה – תשלום אשראי חודשי; שכירות; הוראות קבע; הוצאות במזומן; מיסים; הוצאות העסק.

הדרך הקלה למפות את שתי הקטגוריות האלו היא לקבוע מועד לפעימה, בישראל זה בד"כ פעם בחודש, ולדאוג למרווח של בערך שבוע בין פעימת ההכנסה לפעימת ההוצאה. המרווח חשוב כדי לוודא שכל הכסף נכנס כדי לשלם את ההוצאות.
נכסים – אובייקטים וסובייקטים בתשלום, הדואגים להגדיל את פעימת ההכנסה ללא קשר ישיר לזמן. דוגמה – מניה נושאת דיבידנד; עובד/לקוח שתורם יותר מהדרישות שלו; הלוואה שבעזרתה קנינו נכס אחר.
חובות – אובייקטים וסובייקטים בתשלום, המקטינים את סך ההכנסה הנקיה ללא תרומה לפעימת ההכנסה. באנגלית אפשר לתרגם את המילה "Liability" גם לחוב וגם לנטל. דוגמה – הלוואה לצורכי חופשות, רכב נוסף; משכנתא בתשלום גבוה מערך השכירות הפוטנציאלית; עובד/לקוח שדורש יותר מהתמורה שלו.

1 – קופת חירום

לאחר שמיפינו את ההכנסות וההוצאות, נוכל לדעת בערך מה עלות המחיה שלנו. מומלץ שקופת החירום תהיה שווה לבערך 6 פעימות הוצאה. בעזרת כלל אצבע זה נוכל לקבל ביטחון במידה ונרצה לקחת חופש מהעבודה, או אם חס וחלילה יקרה אסון כמו תאונה, פיטורין או מחלה.

2- סגירת חובות 

משכנתאות, גרירות ופריסות תשלומי אשראי, חריגה מתקציב האשראי הבנקאי (מינוס) ודומיהם גוררים איתם תשלומי ריביות. אותן ריביות הן חובות נוספים על גבי החובות הקיימים, ובד"כ יבואו בצורת "עמלת שורה", "עמלת כרטיס אשראי", "עמלת מסגרת אשראי" ודומיהם.אלו  יגבו מאיתנו עד 10 שקלים לכל אחד במקרה ה'טוב'. למקרה הרע אין תקרה, כך שחשוב להעלים את העלויות האלה כמה שיותר מהר. מומלץ לדרוש מחברות האשראי סיכום או לראות בתעודת הזהות הבנקאית את ריכוז ההוצאות האלה כדי להתרשם מהרווחים שחברות הכספים מרוויחות על חוסר הערנות שלנו. 

3 – ניצול הטבות מס

אחרי שדאגנו לחירום וסגרנו את החובות הקיימים, והכסף שנדרש מאיתנו לשלם כדי להרוויח כסף הוא מינימלי (למרות שזה עדיין אבסורד), אפשר להתחיל להזרים כספים לקופות שונות. הקופות היעילות ביותר הן קופות שעוזרות לנו לדלג על תשלום מס. הפרשה לקרן פנסיה היא הפעולה המוכרת כיום, אבל קיימות עוד אופציות כמו קופת גמל מסוימות. מומלץ להתייעץ עם יועץ מס מקצועי לפרטים נוספים.

4 – בחירת תחנת עגינה

תחנת עגינה משמעה אפיק השקעה מועדף. אפיקי ההשקעה המוכרים היום הם נדל"ן, עסקים פרטיים, אג"ח, מניות (עסקים ציבוריים), מט"ח ופריטים ייחודיים. בזכות הקריאה וההאזנה הגדלנו בצורה אקטיבית את הידע הפיננסי שלנו, כך שנוכל לדעת מהם הסיכונים הכרוכים בכל אפיק השקעה. אחרי שבחרנו את רמת הסיכון הנוחה לנו, קל מאוד לדעת איפה כדאי לחנות את הכסף. מה שנשאר הוא להעמיק בידע על תחנת העגינה המועדפת.

בין אם זה להשתמש בכסף כדי לפתוח עסק (אחרי שלמדנו איך לנהל, לייצר, לשווק ולשמר, למכור, ולשרת), להשקיע בעסקים אחרים או לקנות NFT, הכלל החשוב ביותר הוא לדעת את ההבדל בין השקעה למסחר. 

מסחר באג"ח, מניות, מט"ח או נדל"ן מצריך השקעה של זמן, וזאת ההגדרה של עבודה. אם זאת בחירת העבודה שלכם, חשוב לזכור שנותני השירות גובים עמלה על פעולות, ולכן כדאי להיות נותן השירות ולא רק הסוחר (על כל קניה ומכירה של מניה צריך לשלם לברוקר למשל). השקעה בכל אחד מהאפיקים משמעה להיפרד מהכסף בתמורה לתשואה בצורת הגדלת פעימת הכנסה או הגדלת ערך ההשקעה – מקום בו הכסף מגדיל את התפוקה במקביל לתפוקת הזמן שלי. בשתי מילים – הכנסה פסיבית.

כלל חשוב נוסף נקרא "בעיית הסוכן". התשלום על ניהול תיק השקעות לא תלוי בביצועי מנהל התיק – כלומר גם אם הגוף המנהל הפסיד את הכסף שלנו אנחנו מחויבים לשלם על השירות. קיימים גופים עם חשיפה לסיכון, כמו Berkshire hathaway או Pabrai funds שגובים עמלה ביחס לביצועים, אבל אני אישית לא מכיר גוף כזה בארץ.

5 – ריבית דריבית ופנסיה

כאשר תחנת העגינה מייצרת פעימת הכנסה שעולה על סך ההוצאות האישיות, אני יכול להפסיק לתת זמן כדי לקבל כסף. תהליך זה הדרגתי, וחשוב לזכור שהגדלת פעימות ההכנסה הפסיבית תוך כדי שאני מחליף זמן בכסף תגרום לכך שאצטרך להחליף פחות זמן בכסף בצורה הדרגתית. אם לא אוריד מהזמן, ההכנסה הכוללת רק תגדל. כאשר ההכנסה גדלה אפשר להזרים יותר ויותר כסף לתחנת העגינה, פעולה זאת נקראת ריבית דריבית – Compounding interest. תוצאת הלוואי של פעולה זו היא הגדלת הערך של תחנת העגינה, וזה הופך לספירלה של הכנסות על גבי הכנסות. בשלב מסוים נגיע למדרגה בה במקום להזרים כסף לתחנת העגינה נוכל לכסות את כל ההוצאות – וזו ההגדרה שלי לפנסיה.