אחת הסיבות שהטכנולוגיה שלנו מנועה מלכלכל את העולם כראוי, היא הכישלון של אחת הטכנולוגיות. זוהי מערכת מידע, והיא נקראת כסף, ועליה יש לנו את האמונות התפלות המופלאות ביותר. ומחסומים נפשיים, שפרויד נכנס אליהם, ומשווה בין הערך שלנו לכסף, ליחס שלנו לשפכים שלנו.
כסף, והיחס הפסיכולוגי שלנו אליו, הוא מכשול גדול להתפתחות ראויה של טכנולוגיה, בכך שמאפשר לו לעשות את מה שהוא נועד לעשות – וזה לשמר תעסוקה, ולייצר שירותים ומוצרים.
אז אסביר זאת באמצעות סיפור בדיוני לחלוטין.
יום אחד, נמאס על הבנקים הגדולים בעולם לבזבז כסף וכוח אדם על ניוד זהב מבנק אחד לאחר. לכן הם החליטו שכל נשיאי הבנקים הראשיים ישימו את החשבונות בבנק אחד על אי נפרד, בו ישמר כל הזהב בעולם. הם קברו את הזהב בכספת תת קרקעית עם מעלית גישה, וכל מה שנשאר היה להזיז את הזהב בין סניפים מעבר לכביש. והדבר עבד חלק למשך 6 שנים.
לאחר זמן מה התקבצו הנשיאים ועלה להם רעיון – "בואו נעשה מפגש באי הזהב! ניקח את הנשים והילדים ויהיה נהדר!". לאחר 7 שנים של תפקוד על האי, הגיעו הנשיאים ומשפחותיהם אל האי. הם בדקו את הספרים והכל היה מסודר בצורה מושלמת. לפתע אחד הילדים שאל "אבא, אפשר לראות את הזהב?", "בוודאי!" אמר לו אביו, ראש ארגון הבנקים. "בוא ניקח את הילדים אל הכספת ונראה להם את הזהב", אמר למנהל הבנק. המנהל טען שזה לא נוח כרגע, "אולי לא באמת בא להם לראות את הזהב?" "שטויות, ברור שהם ישמחו".
לאחר מענות ותלונות הגיעה הסיבה האמיתית להמנעותו של המנהל – לפני כמה שנים היתה רעידת אדמה תת קרקעית, והיא קברה את כל הכספות וכל הזהב איתן. אבל מבחינה חשבונאית – הכל מסודר בצורה מושלמת.
מוסר ההשכל הוא שכסף הוא לא יותר מרשומה חשבונאית, מספרים, אמצעי מדידה. מה אתה חייב לקהילה ומה הקהילה חייבת לך בתמורה. הוא תחליף לסחר בין סחורות. פעם היו מחליפים חיטה באורז, כשהבינו שזה לא נוח החליפו ביניהם צדפים. בסוף הסכימו על זהב, עד שהבינו את בעיית המשקל.
אלן ווטס
ערך ומחיר
ההגדרה שלי להשקעה היא למי אני יכול לתת את הכסף שלי ולישון שקט בלילה. אני מודד את זה לפי ערך בסיסי, ערך מוסף, אפשרויות צמיחה, הון, חוב, תזרים מזומנים, וגורם אנושי.
בקריפטו, הגורם האנושי הוא הסיבה שבגללה הקימו את הבלוקצ'יין והמטבע. במקרה של ביטקוין זה אחסון ערך (Reserve currency). פורט נוקס כזה. כרגע, הקהילה מנסה ליצור כלכלה דיגיטלית שמתבססת על את'ריום, שהוא מחליף את התיווך בין הקונה למוכר (בנקים וחברות אשראי, ואת העו"ד בעזרת קוד – סמארט קונטרקט). לכן המטרה היא להשקיע במערכת שמקדשת את המטרה הזאת, שיש לה יכולת לצמוח ולשלב בתוכה מערכות אחרות.
כל הסיבוך הזה בסופו של דבר – זה קבלה דיגיטלית ארוכה מאוד של היסטורית החלפת כסף בין אנשים.
הון
כמה כסף כזה קיים, נניח ביטקוין בסה"כ שווה 737,532,331,159$. Market Cap – כל הכסף שכל הביטקוין שווה. ביחס לסירקולציה (מטבעות מונפקים) הקיימת – 18,968,750BTC, כל ביטקוין שווה $38,925.27. ובגלל שהכל בבלוקצ'יין אפשר אשכרה ללכת ולספור את כל הביטקוין, בניגוד לכסף.
חוב
לא נוכל פיזית להלוות יותר ממה שהפקדת, ואתה מחויב להפקיד כדי להלוות. בד"כ אשראי ההלוואה יהיה נמוך מההפקדה. במקומות מסוימים, אם אתה מלווה ומחזיר באותה פעולה ואז אתה לא חייב להפקיד יותר מידי. הסיכון בקריפטו תלוי באמון השוק במוצר ולא בחבות וערבון. משמע רק אם אנשים ימכרו את כל הנכסים הדיגיטליים, לא יהיה להם ערך.
תזרים מזומנים
כמה לאנשים קל נוח ויעיל להחליף ידיים עם המטבע או המוצר/שירות. וסכנה מהגורם האנושי יכולה להיות מנוטרלת בחלקה ע"י חקר מעמיק של המתכנתים והקוד לפרטיו. כל העולם הזה הוא אופן-סורס, מה שאומר שלא רק שאתה יכול לוודא שלא מרמים אותך, אתה יכול (וגם ממליצים לך) להעתיק עבודות של אחרים.
ערך בסיסי, ערך מוסף, ואפשרויות צמיחה
לדעתי, הערך הבסיסי של כלכלה דיגיטלית הוא להפריד בין הפוליטיקה לכסף. הערך המוסף שלה הוא שהיא בלתי נמנעת כל עוד אינטרנט הוא בלתי נמנע, והחדשות הן שאנחנו חיים בעולם שתלוי באינטרנט. המלחמה בתנועה הזאת נובעת מחוסר שליטה של הצמרת על הכלל, והשינוי מוביל לפחד. הפחד מוביל במקרה הטוב לרגולציות.
הפתרון שמצאו המתכנתים הוא להצמיד מטבעות מסוימים לדולר (מטבעות יציבים), כשער מעבר בין הכסף הישן והכסף הדיגיטלי. ככה אפשר לשמור על הכסף שלנו בלי תנודתיות תמורת החזרים נאים של 20% או יותר (לא עצה פיננסית).
אלה המתחרים העיקריים בשוק בתחום שפות חוזים חכמים
הטענה של TERRA היא שבסיס המערכת של את'ריום חלש, איטי ויקר מידי, והשיפורים שמבוססים עליו ריכוזיים מידי – גופים עם משקל הצבעה לא מאוזן. לכן יצרו מטבע יציב משל עצמם (UST), מטבע שמאזן את המטבע היציב (LUNA), אפליקציה של כספת ואפליקציית מראה שממירה נכסים אמיתיים לדיגיטליים (למשל טוקן שמייצג את המניה של טסלה).
ישנן מערכות נוספות שעובדות לפי שיווי משקל שונה, למשל Tether שמתחייבים שמאחורי כל מטבע יציב שלהם יש גיבוי של דולר, דבר שלא נשמע אמין כמו אלגוריתם. מצד שני, היו גם מקרים של מטבעות באיזון אלגוריתמי שלא שמרו על שיווי משקל.
"אין לנו ברירה" אלא להאמין בערך השקל, כי כל חנות תסכים לקחת שקלים מאיתנו. גם למוכר בחנות יש משהו שהוא מעוניין בו יותר מכסף, ואולי הוא יסכים לסחר חליפין עם סחורה משלו תמורת השירות או המוצר שלי, כמו שרותי ראיית חשבון במכולת תמורת פירות בחינם. אבל אי אפשר למסות טובות הנאה, אז זה לא חוקי.
לסיכום
בחירת השקעה לא תחומה בניירות ערך, נדל"ן או אוצרות טבע. כל אלו מייצגים מוצרים או שירותים שמספקים ערך, וכמות הכסף שנכנס כתוצאה מאותם שירותים או מוצרים הוא מחירו הערכי של הנכס. והוא כולו טמון באמונה שלי כמקבל החלטה האם להאמין בערך הזה או לא.
אם יש משהו שאתם מאמינים בו, עיקרון אחד שאתם יודעים שהוא המוביל בתחום, ויש לכם את הנתונים לגבות את מהימנות החברה מאחורי הרעיון, זאת השקעה נבונה.
זכרו שאפל, דיסני, ויזה, ומקדונלדס הם רק דוגמאות לרעיונות באדרת עסקים. לפניהן קמו הדולר, היורו והפאונד. כמו לעסק יש מניה, למדינה יש מטבע, וכל אלו מייצגות מוסכמה קולקטיבית בצורת חזון או רעיון.
מטבעות דיגיטליים לא שונים מהרעיונות הקודמים, הם פשוט מוצר טוב עם יח"צ רע.