הרבה אנשים יגידו לנו הרבה דברים על איך להסתכל על העולם. לכל אחד יש את המשקפיים שלו, או הנעליים שהוא הולך בהן כדי להעריך ולהתמודד עם כל הנקרה בדרכו. אני יכול להעיד שאני חוטא במעשה הזה, ולא רק בגלל שהאתר הזה קיים. לעומת הממליצים, שלרוב ינסו לשכנע אתכם שההחלטות שלהם נכונות בגלל ששיטות ההערכה שלהם נכונות, פרופ' אסוואת דמודרן, ואני מקווה שגם אני בעקבותיו, מלמד אותנו איך לייצר את המשקפיים שלנו בעצמנו.

פרופ' דמודרן הוא קודם כל מורה, ובמקרה גם נהנה לחקור ולתעד את עולם החברות והערכותיהן. נכון להיום, הוא מלמד בבי"ס סטרן לעסקים באונ' ניו יורק, ומעלה את שיעוריו ואת הידע שלו לאינטרנט כדי לשנות את דרך החשיבה והלך הרוח של עולמות החינוך, ההפצה והשירותים הפיננסיים. 

בשיעור הערכת החברות שלו, פרופ' דמודרן פותח בהודאה שהוא, בדיוק כמו התלמידים, לא יכול לדעת מהו הערך של הנכס אותו הוא מעריך, אבל יכול לתת לנו הלך חשיבתי המקנה ביטחון ואמונה בהחלטותינו והערכת העסקים שלנו. 

אז מה לומדים בקורס?

ההבדל בין ערך למחיר – בעוד שמחיר הנכס מושפע מסנטימנטים, מומנטום ובניית סיפור רקע על ערך הנכס, ערך הנכס נובע מיכולת הנכס להזרים מזומנים, יכולת הנכס להגדיל את זרימת המזומנים ואיכות הצמיחה. הערך האישי של הנכס מנקודת המבט שלנו כמעריכים הוא שילוב של ההערכה החשבונאית וההערכה הערכית של הנכס. מסיבה זו, מעקב אחרי פעולות של אנשים אחרים לא תמיד יניב את התוצאות הרצויות לנו – כל הערכה היא אישית.

על מנת לקבל ערך אישי של הנכס אפשר להשתמש ב-3 שיטות. הערכת הנכס בעזרת תזרים המזומנים הצפוי שלו לאורך חייו, והחסרת ערך הסיכון ממנו. תמחור נכס או השקעה על-ידי השוואה למחירי נכסים והשקעות דומים להם בענף או בקטגוריה. כמה אנשים מוכנים לשלם על המתחרים בשוק. כדי לזהות אפשרויות חדשות, נסתכל על ייחודיות הנכס, והקשר שלו ושל תזרים המזומנים שלו לגורמים שלא בשליטתו, כמו למשל חברות תרופות התלויות באישורים ורגולציות, או חברות שההכנסה שלהן קשורה בנפט או בזהב.

מספרים וסיפורים

הערכת נכס טובה מבוססת על השילוב בין היכולות לספק נתונים על הנכס, בשילוב של סיפור מקרה אמין. מצד אחד, מספרים נותנים לנו תחושת שליטה וביטחון, תחשוב של דיוק ואובייקטיביות. אבל בלי נרטיב ממסגר, מספרים בקלות יכולים להשתנות כדי להסתיר דעות אישיות או להרתיע חסרי ידע. מצד שני סיפורים נחקקים במוחינו בצורה יעילה יותר ממספרים, ומתחברים לרגשות האנושיים, אבל סיפורים מנותקים ממספרים יכולים בקלות להפוך לאגדות והערכות לא מציאותיות. הערכת חברות בהכרח מבוססת על אמונה – היכולת לדעת ולסמוך על עובדה מבלי לראות בסיס מוחשי והוכחות. הערכה מספרית חוזרת עוזרת לנו להעריך את הטעויות האפשריות בסיפור שלנו, ולא בשינוי האמונה שלנו כלפי הנכס.

הטיות המשפיעות על הערכת חברות

כאשר מגיע לקוח המבקש הערכה, חשוב לדעת באיזה צד של המשוואה הוא נמצא. אם אני מעריך נכס בשביל המוכר, הטיית הערך תהיה גבוהה יותר מאשר הערכה ללקוח הרוצה לקנות את הנכס. אם הנכס בבעלות המעריך, הערכת מחיר המכירה תהיה גבוהה יותר, אלא אם הוא חסר אמונה, או בתהליכי גירושים – שם הוא ירצה להעריך את הנכס בחסר כדי להיפרד מפחות כסף. מעריכים צד שלישי נמצאים בדילמה – אם המעסיק שלהם רוצה לקנות או למכור את הנכס, הוא יצפה לתשובה מסוימת, ותשובה "שגויה" עלולה לעלות למעריך בפרנסתו.

אנשים טוענים שהם רוצים דעה אובייקטיבית. הם לא. הם מחפשים אישור להחלטות שלהם. בגלל שאני בסך הכל בן-אדם, אני בהכרח אהיה מונע מהטיות. לא משנה כמה רציונלי אני חושב ומאמין שאני, תהליך ההערכה עוזר להאטת קצב השכנוע העצמי, במטרה לאזן את הטיעונים הרגשיים בעזרת טיעונים רציונליים.

מיתוסים	אמיתות
הערכה היא מחקר אובייקטיבי לקבל ערך "אמיתי".	כל ההערכות מושפעות מהטיות ורגשות, השאלה היא כמה, ולאיזה כיוון? הכיוון והכמות מושפעים ישירות משוכר ההערכה והשכר.
הערכה טובה מציגה שיעור ערך מדויק.	אין הערכות מדויקות. ככל שההערכה פחות מדויקת, התקבול יהיה טוב יותר.
ככל שמודל ההערכה כולל יותר נתונים, ההערכה עצמה תהיה טובה יותר.	להבנת מודל ההערכה יש יחס הופכי למורכבות המודל. מודלים פשוטים עובדים טוב יותר ממודלים מסובכים.

משולש הברמודה של ההערכה

עקרונות הערכה בסיסיים והבנה יעילה של הנכס יכולים להיות מושפעים לרעה מ-3 גורמים עיקריים:

• הטיות ואבחנות – הכחשה, הטעיה ואשליה עצמית.
• מורכבות ופרטים – בלבול, הפחדה, אמונה עיוורת במודלים.
• אי וודאות והלא נודע – שיתוק, עדריות, ייצוא ההערכה והתחשבנות נפשית

ההשוואה למשולש ברמודה נובעת מהמקום והאגדה – כשמתקרבים לאזור מטוסים וספינות הם באורך פלא נעלמים ואין להם זכר יותר. באותה מידה 3 העקרונות האלה יכולים לגרום לנו לאבד את האמונה בהערכה שלנו, ויותר גרוע – עשויים להניע אותנו לעשות שטויות.

גישות להערכה – איך להדביק מספר לנכס

ערך הבסיס של הנכס – יכולת הנכס לממש מזומנים והסיכון הכרוך בפעילותו. חברות ותיקות עם תזרים מזומנים מוכח והיסטוריה רחבה משתקפים ביעילות בעזרת השיטה הזוף לעומת ביטקוין שלא מזרים מזומנים אלא רק מציג מחיר.

תמחור יחסי – השוואת הנכס למחירי נכסים "דומים", בעזרת תרגום למדדים השוואתיים (הכנסה, רווח, לקוחות). כשקונים בית לא מחשבים מה תזרים המזומנים האפשרי שלו, אלא מסתכלים על מחירי השוק בקרבת הנכס וההבדל בינו לבין הנכסים הדומים לו כמו מרפסת בריכה או גינה.

אופציות ופרמיית סיכון – מחיר הנכס ישתנה בגלל שהוא תלוי בגורמים ומקרים שלא בשליטת בעלי הנכס. מחיר הנפט עלול להשפיע על הערך של חברה המשנעת אותו, או על ערך חברה לאספקת דלק.

בסיס הגישה לכל הערכה

לפני שניגשים להערכה עצמה, צריך לזכור שהסיבה שניגשנו להערכה נובעת מהאמונה שהשוק לא יעיל, ומייצג מחיר שלא משקף את ערך הנכס; מההשערה איך ומתי המחיר ישקף את ערך הנכס. בשוק היעיל מחיר השוק מייצג את ערך השוק, ומטרת ההערכה היא להצדיק את המחיר. ההבדל בין פילוסופיות ההערכה השונות נובע מאיזה טעויות השוק עושה, ואיך יתוקנו אותן טעויות.

מה עושים עם כל המידע הזה?

קודם כל, חשוב להגיד שהכתבה אמנם מכסה את הפילוסופיה של פרופ' דמודרן בכלליות, אבל השיעורים שלו הם חוויה מיוחדת. אני ממליץ להקשיב לו לא רק בגלל הידע והצניעות בה הוא מגיש אותו. דרך הגשת החומר שלו ציורית והידע נחקק בזיכרון, וההסתכלות שלו כלפי ההטיות שלו מעוררת השראה. אם אין לכם קיים קושי עם האנגלית שלו, או שאין לכם סבלנות להקשיב לכל הקורס, יש כמה ישראלים חרוצים שעמלו קשה כדי לפרט הכל. תוכלו למצוא אותם כאן.

בעזרת הפילוסופיה הזאת אפשר להסתכל על כל נכס – מניות, סחורות ומטבעות. יותר מכך, זו הזדמנות נהדרת להכיר את עצמינו ואת החשיבה האינטואיטיבית שלנו – ההטיות המניעות אותנו לקבל את ההחלטות, והבנת הפחדים שלנו.