צוותים

• בפרויקט חמצן נמצא שמנהל טוב הוא מדריך טוב, מאציל סמכויות ונמנע משיקול של כל פרט, מבטא עניין ואכפתיות ביחס להצלחתם ולרווחתם של  הכפופים לו, מכוון תוצאות, מקשיב ומשתף במידעה, מסייע להתפתחות הקריירה, מחזיק באסטרטגיה ובחזון ובעל מיומנות טכנית חיונית.
• ביטחון ס פכולוגי – אמונה ששותפים לה כל חברי הצוות, שהקבוצה היא מקום בטוח ללקיחת סיכונים. האפשרות להכשל בלי תגובות שליליות, יחס של כבוד לדעות השונות, האפשרות להטיל ספק בבחירות של אחרים עם הביטחון שאנשים לא מנסים להכשיל זה את זה.
• על ידי מתן קול שווה לכל אחד ועידוד רגישות חברתית בתוך הצוות צומח ביטחון פסיכולוגי.
• צוותים צריכים להאמין שהעבודה שלהם חשובה.
• צוותים צריכים להרגיש שהעבודה שהם עושים משמעותית להם באופן אישי.
• צוותים זקוקים ליעדים ברורים ולתפקידים מוגדרים.
• חברי צוות צריכים לדעת שהם יכולים לסמוך איש על רעהו.
• צוותים זקוקים לביטחון פסיכולוגי.
• ראש צוות אינמו אמור לקטוע חברי צוות באמצע שיחה, מפני שכך יכולה להתבסס נורמה של הפרעה בדיבור.
• ראש צוות צריך צהראות שהוא מקשיב לאנשים, בכך שיסכם את מה שאנשים אומרים אחרי שהם סמיימים לדבר.
• ראש צוות לא אמור לסיים ישיב אלא רק אחרי שכל חבר צוות דיבר לפחות פעם אחת.
• ראש צוות צריך לעודד אנשים שנראים מוטרדים להביע את רגשותיהם, ולעודד חברי צוות להגיב בתגובות לא שיפוטיות.
• ראש צוות צריך להציף ל פני השטח מחלוקות פנים צוותיות ולפתור אותן בידון פתוח.
• צוותים מצליחים כאשר כל מי שנמצא בצוות מרגיש שהוא יכול לדבר בגלוי. (פרויקט אריסטו)
• צוותים מצליחים כאשר חברי הצוות מראים שהם קשובים לרגשות האחרים בצוות. (פרויקט אריסטו)

קביעת יעדים

• הנטיה להחליט בעניין מסוים ואחר כך לדבוק בהחלטה מייתרת מראש ניחושים וויכוחים ממושכים.
• כאשר אנשים נחפזים לקבל החלטות רק משום שזה גורם להם להרגיש שהם עושים משהו, גדלים הסיכוים להחמצות.
• יעדים גבוהים ספציפיים מובילים אותך לביצועים ברמה גבוהה יותר בהשוואה ליעדים קלים להשגה או מעורפלים ומופשטים כגון "הפצרה לעשות את המיטב".
• כשאר מאלצים אנשים להתחייב ליעדים שאפתניים ובלתי ניתנים להשגה למראית עין, הם מסוגלים להמריא לרמות גבוהות של חדשנות ופרודקטיביות.

ניהול אנשים

• סוגי ניהול חברה:

1. תרבות הכוכב – העסקת עובדים מאוניברסיטאות או מחברות מצליחות אחרות וניתנת אוטומציה במימדי ענק.
2. תרבות מהנדסים – חבורה של מתכנתים אנונימיים שיושבים מול מחשב ומתמקדים בפתרון בעיות טכניות עד פריצה. תרבות זו נפוצה בעמק הסיליקון.
3. תרבות ביורוקרטית – שורות רחבות של מנהלים בדרגי ביניים, המעבירים את רוח החברה לעובדים דרך פגישות ותזכירים.
4. תרבות אוטוקרטית – כל הכללים, כל התפקידים והטבלאות מכוונים בסופו של דבר לרצונות ולמטרות של אדם אחד, בד"כ מייסד או מנכ"ל.
5. תרבות מחויבות – חברה המטפחת ושומרת על העבודים שלה, המעדיפה צמיחה איטית ויציבה. חברות הנוקטות במודל זה מהססות לפטר רנשים, ולשכור מומחי משאבי אנוש במקום אנשים מקצוע יקרים. "מנהלים בחברות עם מחויבות מאמינים שבתחילת הדרך חשוב יותר ליצור תרבות טובה מאשר לתכנן את המוצר הטוב ביותר".

• העובדים עושים את עבודתם בצורה חכמה יותר וטובה יותר כשהם מרגישים שיש להם סמכות לקבל החלטות וכאשר הם מרגישים שהעמיתים שלהם מחויבים להצלחתם. תחושה של שליטה יכולה להזין מוטיבציה, אבל כדי שהדחף הזה יניב תובנות וחידושים, האנשים צריכים לדעת שלא יתעלמו מההצעות שלהם, ושהטעויות שהם עושים לא יחשבו לרעתם, והם צריכים לדעת שכל האחרים נותנים להם גיבוי.

קבלת החלטות

• קבלת החלטות מוצלחת נסמכת על יכולת בסיסית לחזות מה עלול לקרות בהמשך.
• עיקרון ליבה של חוק ביאס: גם אם עומדים לרשותינו נתונים מעטים מאד, אנו יכולים לחזות מאורעות עתידיים על בסיס הנחות שנניח בתחילת הדרך, ובהמשך נגמיש ונתאים אותן למידה הנצפה במציאות.
• היכולת לעשות חיזוים מוצלחים מתבססת על הנחות ריאליסטיות, ומאלה מבוססות על ההתנסויות שלנו. אם נטה אוזן רק לחדשות טובות, נגביל את עצמינו.
• כדי לכייל את שיעורי הבסיס שלנו, עלינו ללמוד הן מהמוצלחים והן מאלו שנותרו בשולי הדרך.
• ההבדל בין חשיבה בייסיאנית לבין דעה קדומה הוא בכך שאני מנסה לשפר את ההנחות שלי ככל שאני חווה יותר מצבים.
• האנשים שעושים את הבחירות הטובות ביותר הם אלה שמשקיעים הכי הרבה מאמץ לחזות עתידים שונים, כותבים אותם וחושבים עליהם לעומק, ואחר-כך שואים את עצמם, אילו מהם הם הסבירים ביותר להתממש ומדוע.

חדשנות

• סוכן חדשנות – אדם המקשר בין רעיון או ידע מתחום מסוים לתחום אחר.
• רעיונות "יצירתיים" הגיעו מאנשים שידעו לקחת מושגים מיחידה אחת של חברה ולהסביר אותם לעובדים במחלקות אחרות, ועשו זאת בכישרון רב.
• אנשים נעשים סוכנים יצירתיים כאשר הם לומדים להיות קשובים לאופן שדברים גורמים להם להרגיש ולהגיב.
• יש לנו סיכוים גדולים יותר להבחין בתגליות הנחבאות בנסיון החיים שלנו, כאשר הצורך דוחק בנו, כשהפאניקה או התסכול גורמים לנו לזרוק רעיונות ישנים לתוך מצבים חדשים. תופעה זאת נקראת "ייאוש יצירתי"
• הפרעה בינונית – מגוון מקומי של מינים הוא מירבי כאשר הפרעות אקולוגיות אינן נדירות מידי ולא שכיחות מידי.
• לפעמים הדרך הטובה ביותר להתניע יצירתיות היא ע"י הפרעה במצב העיניינים רק במידה שתיתן למעט אור לחדור פנימה.
• רוא בחעיעם שלכם את חומר המזון היצירתי ותווכו את החוויות שלכם לעולם הרחב.
• התסכלו על מה שאתם יודעים, בדקו מחדש מוסכמות שנוכחתם שהן עובדות ונסו ליישב אותן לבעיות חדשות.
• אימוץ של טלטלות וקריסות מסיעיע לנו לשמור על עיניים פקוחות, כל עוד אנו מקפידים שההפרעה לא תהיה גדולה מידי.

קליטת נתונים

• עיוורון מידע – אי היכולת להפיק תועלת ממידע ככל שכמותו גדולה יותר.
• מיון בינארי – פירוק נתונים לסדרה של פיסות, הולכות וקטנות.
• כאשר אנו נתקלים במידע חדש ורוצים ללמוד ממנו, אנחנו צריכים להכית את עצמינו לעשות משהו עם הנתונים.
• תהליך תכנון הנדסי:

Smarter Faster Better: The Secrets of Being Productive in Life and Business – Charles Duhigg