קטגוריות
מודעות עצמית פילוסופיה

אתה לא יכול לעשות את זה! – אלן ווטס

אתה לא יכול לשנות את עצמך.

אתה לא יכול להפוך את עצמך שפוי, אתה לא יכול להפוך עצמך לאוהב, אתה לא יכול להפוך עצמך לנטול אנוכיות. ויחד עם זאת, הכרחי בהחלט שנהיה כאלה.

אם אנחנו מתכוונים לתת לטבע את כיוונו של הטבע, שזו השתלשלות האירועים בינתיים, זה הכרחי בהחלט, שנשחרר את עצמו, וזה דבר שאי אפשר לבצע אותו.

לא בעזרת הדברים שאנחנו קוראים להם לעשות, לפעול, לשחק, שואפים, או אפילו רק מקבלים דברים. אתה לא יכול.

למה?

בגלל שאתה לא באמת קיים כישות או אישיות נפרדת. זהו בסך הכל רעיון, המבוסס על תחושה צבועה.

אז ברגע הנחרץ, אלו חדשות משתקות לנו, לגזע האנושי. לגאווה שלנו. אתה רק יוצר בלאגן בניסיון לסדר דברים. בניסיון ליישר עולם מעוקל, לא פלא שאתה בצרות.

אז אתה לא יכול לעשות שום דבר.

אז אתה לא יכול לשנות את עצמך.

מה אתה כן יכול לעשות?

מה קורה אז, כשאתה מבין לבסוף שהגעת למבוי סתום. והגזע האנושי הגיע למבוי סתום, לדעתי. 

מה אז? להתאבד?

או שיש דבר אחר?

מה קורה כשאתה פשוט מחכה?

אין דבר שביכולתך לעשות. אתה צופה.

וכל מה שאתה רואה זה מה שקורה, שקורה מעצמו.

אתה נושם, הרוח נושבת, העצים מנופפים, הדם שלך זורם, העצבים שלך מדגדגים. הכל קורה מעצמו.

אבל אתה יודע שזה אתה. זהו אתה האמיתי. האתה שקורה מעצמו. זה לא הסמל, זה לא האדם, זה אתה שקורה, כמו למשל כשאתה נושם. אתה יכול לקבל את התחושה שאתה זה שנושם אם תדחוף שאיפה פנימה, ונשיפה החוצה, אבל הנשימה שלך ממשיכה גם אחרי כן, מבלי שתעשה דבר או אפילו תחשוב על כך. באותה צורה שהמוח שלך מתפקד, מבלי שאתה תלחץ עליו לעשות את כן.

אז כשאתה מגיע למבוי סתום, ואנחנו אכן במבוי סתום היום (בשנת 1971), אישית וחברתית.

זהו הרגע שבוא נאמר "קיצוניותו של האדם היא הזדמנותו של האל", כי אנחנו חייבים לעצור.

וכשאנחנו עוצרים, אנחנו מוצאים עולם שפשוט מתהווה, במקום עולם שנוצר או נדחף קדימה. וההתהוות הזאת, בניגוד לעשיה, היא העצמי הבסיסי ביותר שלנו.

והעצמי הבסיסי ביותר שלנו הוא לא משהו שנמצא רק בתוך העור שלנו, הוא כל מה שסובב אותנו, שאנחנו מתחברים איתו. כשאתה מסתכל מבעד עיניך, אל הטבע שמתהווה בחוץ, אתה מסתכל על עצמך. 

אני לא הולך להגיד מה אנחנו אמורים לעשות מכאן והלאה, אבל בפשטות, לפני שאנחנו חושבים לעשות משהו במצב הקריטי הזה, אנחנו מגלים את האופי ההזוי של היצורים שאנחנו חושבים שאנחנו, וחוזרים שוב ליצורים שאנחנו באמת. שכולל את כל זה – העולם שבחוץ, שלא נשאר בחוץ יותר

מתוך "שיחות עם עצמי", 1971

קטגוריות
מודעות עצמית סיכומי ספרים

Deep Work – Cal Newport

המפתח לפיתוח הרגל עבודה עמוקה הוא להתקדם מעבר לרצונות הטובים ולהוסיף שגרות וטקסים לחיי העבודה המעוצבים לצמצם את כמו כוח הרצון המוגבל הנחוץ למעבר ושהייה במצב ריכוז בלתי-שביר.

בחר פילוסופית עבודה:

  • נזירי – אלימינציה טוטאלית של התחייבויות רדודות.
  • דו-מודל – התבודדויות זמניות ארוכות טווח.
  • קצבי – הפיכת העבודה עמוקה להרגל יומיומי בלו"ז.
  • עיתונאי – מעבר מיידי ל"מצב עבודה" בשליטה, מתי שיש זמן.

כדי למצות בצורה גבוהה את סשן החשיבה העמוקה, בנה רוטינת הרגלים קשוחה ואישית.
שאלות מנחות לרוטינה:

  • איפה, ולכמה זמן אעבוד?
  • מהו תהליך העבודה?
  • איך אתמוך בעבודה?

בעזרת שאלות אלה אפשר לספק למוח את המבנה והמחוייבות שהוא צריך כדי שיוכל לגלוש לריכוז כשצריך לעבודה על דברים חשובים.

ע"י ניצול של שינוי משמעותי בסביבה הטבעית, משולב עם השקעה משמעותית של כסף או מאמץ, המטלה מקבלת ערך סמלי גבוה יותר. הקפיצה בערך גורמת לאינסטינקטים במוח להתגבר על הצורך בדחיה ומזריקה מוטיבציה ואנרגיה.

אל תעבוד לבד – חשוף את עצמך לרעיונות משותפים על בסיס קבוע, אבל שמור על זמנים לעבוד עמוק על מה שנתקלת בו.

The curse of the hub-and-spoke project structure
Hub & Spoke – שיטת ארגון תקשורת רב משתתפים. בשיטה זו כל אחד מהמשתתפים תורם ומקבל מידע ממקור מידע ראשי (HUB).

הפרד בין מפגשים מאירים למאמצים של עבודה עמוקה ע"י עיקרון Hub & Spoke. אם אפשר לשתף פעולה, מומלץ, עבודת צוות עשויה לדחוק את השותפים לעבודה עמוקה יותר, ולייצר יותר תועלת מעבודה אישית.

4 חוקי משמעת לביצועים יוצאי דופן (4DX):

  • התמקד במעט דברים חשובים בצורה גבוהה. כמת את התוצאה הרצויה על-מנת לקבל פידבק ומוטיבציה.
  • התמקדות בפעולות ספציפיות מפנה את הקשב לשיפור ההתנהגות לטווח הקרוב, דבר שישפיע בצורה חיובית על המטרות לטווח הרחוק.
  • שמור ניקוד בשביל מוטיבציה חזותית
  • צור זרימת עבודה. הגדר פגישה תקופתית בה הקבוצה מקבלת פידבק ודגשים להמשך על העבודה. חשוב לזכור שזאת לא פגישת בקרה רשמית כדי להוכיח לבוסים משהו, אלא מקום לתת לעובדים לבקר את עבודתם, ולהגדיר את המשימות והאחריות שלהם.

ע"י החדרת חופש עקבי ומשמעותי מדאגות מקצועיות, אפשר להשיג את הבטלה הנחוצה בצורה פרדוקסלית המאפשרת עבודה עמוקה.

  • זמן מנוחה משפר ועוזר לחידוד תובנות.
  • זמן מנוחה עוזר למלא מחדש את האנרגיה הדרושה לביצוע עבודה עמוקה.
  • לעבודה שלא תבוצע בללל זמן מנוחה בד"כ יש חשיבות נמוכה.

כדי שאסטרטגית זמן המנוחה תעבוד ביעילות צריך לקבל את ההתחייבות שברגע שכיבית יום עבודה, אסור לשום דבר שקשור לעבודה לתפוס חלק מהקשב שלך.

בזמן ההכנה למנוחה יש לוודא שכל משימה, פרוייקט או מטלה יש תכנית פעולה שאתה סומך עליה, ויש תאריך הפשרת עבודה מסודר. בסוף ההכנה למנוחה יש לחתום באוטוסוגסטיה חיובית.

קח הפסקה מריכוז, לא מהסחות דעת: קבע מראש מתי יהיו "הפסקות בטלה", והמנע מפעילויות אלה בכל שאר הזמן. מתיחת הגבול בין הרצון לבטלה לבין פעולות הבטלה מחזק את שרירי כוח הרצון בדיוק כמו אימון גופני על שרירים.
הפסקת בטלה – תקופת זמן קצובה שבאה להשקיט את המוח מגירויים כמו רשתות חברתיות וכו'.

  • האסטרטגיה עובדת גם אם יש צורך בשימוש באינטרנט לעבודה עמוקה.
  • לא משנה איך תסדר את הפסקות הבטלה, ההפרדה בין עסיק עמוק ובטלה חייבת לעמוד בהתחייבות.
  • תזמן הפסקות בטלה גם בבית כדי לשפר יותר את יכולת הריכוז.

המפתח הוא לא להחסיר או לבטל את כמות הזמן המוקדשת לבטלה, אלא לתת לך הזדמנות להתנגד לרצון לבטלה בזמנים המוגדרים.
זהה משימה שמצריכה עבודה עמוקה ויש לה חשיבות גבוהה. חשב כמה זמן בד"כ לוקח לך לסיים אותה ותן דד-ליין מוגזם אבל ריאלי. התחייבות פומבית מגבירה את ה"אש בישבן". ככל שחוזרים על תרגיל זה יותר, ככה מחזקים את שרירי ההתנגדות.

מדיטציה פרודקטיבית: שילוב של פעולות פיזיות אבל לא מנטליות יחד עם התמקדות בבעיה מקצועית יחידה מוגדרת היטב

  • שים לב להסחות דעת וחזרות. אם דעתך מוסחת שים לב לכך ושנה בעדינות את הנושא חזרה. במקרה של חזרתיות כוון את תשומת הלב לשלב הבא.
  • בנה את החשיבה העמוקה. ערוך רשימה של כל המשתנים המשתתפים בתהליך החשיבה, וענה בעזרתם על שאלות מנחות. את התשובות מאחדים ומעבדים, ואז עונים על השאלות של השלב הבא.
  • אחד מתופעות הלוואי של אימוני זיכרון הוא שיפור ביכולת הריכוז הכוללת, שיכולה להועיל לחשיבה העמוקה.
  • אל תנסה לשנן בעזרת קריאה חזרתית. תרגילי שינון חפיסות קלפים הם דוגמה מעולה לשיפור הזיכרון.

רשתות חברתיות פוגעות בזמן שלנו וגורעות מיכולתנו להתרכז.

זהה את גורמי הליבה המגדירים הצלחה ואושר במקצוע ובחיים האישיים שלך. אמץ כלים רק אם יש להם השפעה חיובית ניכרת יחסית להשפה השלילית שלהם.

  • השתמש בעיקרון ה20/80 כדי לסנן שימוש ברשתות החברתיות.
  • התנתק ל-30 יום מכל הרשתות החברתיות בלי ליידע מראש ובדוק האם: 1) החודש שחלף היה יכול להיות יותר טוב עם רשתות חברתיות? 2) האם למישהו היה אכפת/שמו לב להיעדרותך? לא – התנתק מהרשת. כן – חזור לשימוש כמה שיותר מצומצם.
  • אל תשתמש באינטרנט כדי לבדר את עצמך – ארגן את הזמן הפנוי מראש, ודא שכל הבטלה החשובה ממלאת כמה שיותר ממנו.

יש לשים לב ליחס שלנו לעבודה רדודה, בגלל שלרוב הנזק שלה לא מוערך מספיק והתועלת שלה מוערכת יתר על המידה. עבודה זו בלתי נמנעת, אבל צריך לשמור עליה בבקרה כדי שלא תעכב את היכולת שלך לנצל את המאמצים העמוקים שקובים בסופו של דבר את כוחך/השפעתך.

תזמן כל שניה ביום – צור לו"ז מבלוקים דינמיים המכילים את כל הפעילויות היומיות. המטרה היא להיות מודע לקדושת הזמן, ולייעול ניצולו, ולא לעמידה בלו"ז, לכן יש לוודא כל כמה זמן שהלו"ז מעודכן, אם לא – תמיד כדאי לסדר אותו מחדש לפי בלת"מים.

כמת את עומק הפעילות – מכיוון שיש משימות שלא ברור האם הן עמוקות או רדודות, תמיד אפשר לשאול את השאלה: "כמה זמן יקח, בחודשים, לאמן יוצא תואר ראשון חסר נסיון בתחום לבצע את הפעולה?"

תקצב את העבודה הרדודה – סכם עם הבוס/עם עצמך כמה זמן מהלו"ז יוקדש לטובת עבודות רדודות למיניהן. בערך בין 25%-40% נחשב יעיל, מעל 50% לא יעיל בעליל.

תועלת לוז קבועה: ע"י הפחתת עבודה רדודה ושמירה על עבודה עמוקה, האסטרטגיה גם מפנה זמן וגם ממצה תועלת מהזמן ומהאנרגיה שלנו, ומאפשרת לנו לייצר יותר בלו"ז צפוף יותר.

הגבלת הזמן היומי גם מאלצת ארגון יעיל של הלו"ז וגם ממצה ממנו ערך גבוה יותר.